Bava Metzia 194

Kapitel 194

א בשעה שהיתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב

1 ZEIT, AN DER SIE ENTLIEHEN WAR, VERENDET, UND DER ANDERE SAGT, ER WISSE ESNIGHT, SO IST ER ERSATZPFLICHTIG.

ב השוכר אומר שכורה מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיתה שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור

2 WENN DER MIETER SAGT, DIE VERMIETETE SEI VERENDET, BEZIEHUNGSWEISE SIE SEI AM TAGE, AN DEM SIE VERMIETET WAR, VERENDET, BEZIEHUNGSWEISE SIE SEI ZUR ZEIT, AN DER SIE VERMIETET WAR, VERENDET, UND DER ANDERE SAGT, ER WISSE ES NICHT, SO IST ER ERSATZFREI.

ג זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר ששכורה מתה

3 WENN DER EINE SAGT, DIE ENTLIEHENE, UND DER ANDERE SAGT, DIE VERMIETETE, SO MUSS DER MIETER SCHWÖREN, DASS DIE VERMIETETE VERENDET SEI.

ד זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו:

4 WENN DER EINE SAGT, ER WISSE ES NIGHT, UND DER ANDERE SAGT, ER WISSE ES NICHT, SO TEILEN SIE.

ה <big>גמ׳</big> שמעת מיניה מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב

5 GEMARA. Hieraus wäre also zu entnehmen, daß, wenn einer zu seinem Nächsten sagt: ich habe bei dir eine Mine, und dieser ihm erwidert: ich weiß es nicht, er schuldig sei;

ו לימא תהוי תיובתא דרב נחמן דאיתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור

6 dies wäre also eine Widerlegung der Lehre R. Naḥmans. Es wurde nämlich gelehrt: [Wenn jemand zu einem spricht:] ich habe eine Mine bei dir, und dieser ihm erwidert: ich weiß es nicht, so ist er, wie R. Hona und R. Jehuda sagen, schuldig, und wie R. Naḥman und R. Joḥanan sagen, frei. —

ז כדאמר רב נחמן כגון שיש עסק שבועה ביניהן ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהן

7 Wie R. Naḥman erklärt hat: wenn es zwischen ihnen zu einem Schwure kommt, ebenso ist auch hier zu erklären, wenn es zwischen ihnen zu einem Schwure kommt. —

ח ה"ד עסק שבועה כדרבא

8 In welchem Falle kann es zwischen ihnen zu einem Schwure kommen? Nach einer Lehre Rabas,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel